שימור פוריות סוציאלי / רפואי
לעצור את השעון הביולוגי?
מהו שימור פריון? למי הוא מתאים? ומדוע לא כדאי להתמהמה אם אפשר להשיג היריון טבעי?
השנה חגגה לואיז בראון, הילדה הראשונה שנולדה מהפריה חוץ גופית IVF, את יום הולדתה ה-45. שיעור ההצלחה של טיפולי ההפריה החוץ גופית באותם ימים ראשוניים היה סביב 12%. היום, בקבוצות הגיל הצעירות, נע שיעור ההצלחה סביב ה- 50%. חידושים רבים שנכנסו לשימוש במרוצת השנים, הגדילו מאוד את שיעורי ההצלחה של טיפולים אלו. אך עדיין, האתגר המשמעותי העומד בפני קהילת מטפלי הפוריות, ולמעשה בפני כלל האוכלוסייה החפצה בפריון, הוא ירידת כושר הפוריות עם התקדמות הגיל הנשי.
הקפאת ביציות או שימור פריון הפכה נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות עם הדחייה בגיל בו מתכננים להקים משפחה. איננו מביעים שיפוטיות כלשהי, אך כשנשים מבצעות בחירות ומקבלות החלטות, עליהן להיות מצוידות במירב המידע על השלכות עתידיות אפשריות. הקפאת ביציות, הינה שיטה המאפשרת לנשים לנסות לשמר את פוטנציאל הפריון גם לשנים בהן הפוריות יורדת באופן משמעותי ביותר. מטופלות אלו יכולות לעבור תהליך גירוי שחלתי, שאיבת ביציות והקפאתן. בעתיד, אם יזדקקו, יוכלו לנסות להרות בעזרת ביציות אלו.
בתחילת דרכה, היוותה הקפאת ביציות פתרון חלקי בלבד ובוצעה בעיקר בקרב נשים שנזקקו לטיפולים העלולים לפגוע במאגר הביציות ובפוריות שלהן, כגון כימותרפיה לחולות במחלות ממאירות. הביציות נשאבו טרם הטיפולים והוקפאו. לאחר החלמתן, יכלו הנשים לנסות להרות. אולם סיכויי ההצלחה של הקפאת הביציות היו נמוכים מאוד, ובמשך עשור דווחו בכל העולם חמישה הריונות בלבד. בין הסיבות לשיעור הנמוך בשיטות הישנות: היווצרות גבישי קרח זעירים בעת הקפאת הביציות, שפגעו באיכותן. בשנת 1997 הוכנסה לראשונה לשימוש שיטת הוויטריפיקציה (זיגוג). בשיטה זו מסלקים את הנוזל מהתא בעזרת תמיסות בריכוז גבוה, מסתייעים בחומר כימי מגן (קריופרוטקטנט) ומבצעים הקפאה מהירה של הביציות לטמפרטורה של 196 מעלות צלסיוס מתחת לאפס. ממחקרים שונים עולה ששיעור ההישרדות של ביציות שהוקפאו בשיטה זו גבוהים בהרבה מאלה שמוקפאות בשיטה האיטית 'הישנה', ובהתאם לכך עולים גם שיעור ההריונות והלידות.
את ההליך בישראל יכולות לעבור נשים בגילאי 41-31, המעוניינות בכך, או לפני מתן טיפול תרופתי העלול לפגוע בפוריות. חשוב להדגיש כי אחוזי ההצלחה של הטיפול תלויים בעיקר בגיל המטופלת בעת השאיבה, במספר הביציות ובאיכותן. מוערך כי בגיל צעיר מ-35 שנה, 12 ביציות מוקפאות תורמות ל-50% סיכוי להיריון עתידי, ומעל גיל 36 אחוזי ההצלחה יורדים.
כיום, על פי החוק ניתן להקפיא 25 ביציות – עד גיל 35, 35 ביציות – מגיל 35 עד 41, אך לא יותר מ – 6 שאיבות. אם הושג מספר הביציות המרבי כבר בטיפול הראשון, האשה זכאית לבקש טיפול נוסף. כמו כן, נשים שעברו הליכי שימור פוריות בעבר (שכמות הביציות המרבית שהיתה מותרת להקפאה היתה נמוכה יותר), יוכלו לבצע סבב נוסף לגילן בעת השאיבה הקודמת.
שימור פוריות סוציאלי, שלא מסיבות רפואיות, הינו הליך פרטי לחלוטין, אך ישנן קופות שמסבסדות את התהליך במסגרת הביטוח המשלים (מידע על כך ניתן לקבל במכון דורות), אולם שימור פוריות, מסיבות רפואיות, נמצא בסל וממומן על ידי קופות החולים. שימור פוריות רפואי כולל שימור לפני מתן טיפול רפואי העלול לפגוע ברזרבה השחלתית, או במקרים בהם הרזרבה נמוכה מאחוזון 25 לפי הגיל (מידע על כך ניתן לקבל במכון).
נשים רבות רואות בהקפאת ביציות פתרון אולטימטיבי, אך מי שמעוניינת בהליך זה צריכה להבין ולהביא בחשבון את ההשלכות של דחיית גיל ההורות ואת אחוזי ההצלחה, שגם בשיטה החדשה אינם עומדים עדיין על מאה אחוזים. לצערנו, גם אם הוקפאו ביציות רבות, הרי היריון ולידה בעקבות שימוש בביציות אלו אינם מובטחים. על הרופא והמרכז המעניקים שירות זה, לספק את מירב המידע למטופלות השוקלות לעבור תהליך זה שאינו נחשב קל. תיאום הציפיות במקרים אלה חשוב ביותר.
אנו, במכון 'דורות', עורכים פגישה מקדימה עם המטופלת ומלווים את התהליך מתחילתו כולל הענקת מידע מפורט כיצד הוא מתבצע, העלויות הכרוכות בכך, הפניה למוסדות הרפואיים הרלוונטיים וכל מה שמעבר.
המאמר ברובו נכתב על ידי פרופ' חננאל הולצר, לספר שיצא לאור על ידי מכון 'דורות' (קובץ הלכה ורפואה תשפ"ב), בתוספת מידע רלוונטי עם התמורות שחלו בחוק, על ידי הרב איתי יוסף כהן ראש מכון 'דורות'.