בדיקת רופא סטנדרטית

כל אשה נזקקת לעיתים לבדיקת רופאת נשים (גניקולוגית). ישנן בדיקות סקר שגרתיות המתבצעות אחת לתקופה, כגון בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) המומלצת אחת לשלוש שנים, וישנן בדיקות אחרות הנעשות לפי הצורך.

 

כמו כן, ישנם בדיקות וטיפולים רפואיים שנצרכים בין היתר לצורך בירור מצב אי-פוריות באשה, כגון צילום רחם והיסטרוסקופיה.

 

למותר לציין שחלק מהם טעונים בירור הלכתי כמו "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם",  וכן מהי ההגדרה ההלכתית לדם הנמצא לאחר הבדיקה, האם הוא דם מכה או דם רחמי, וההשלכה היוצאת מכך היא האם האשה טמאה או טהורה.

 

להלן נציג סקירה רפואית והלכתית על הטיפולים והבדיקות השונות הנצרכות לצורך בירור וטיפול בבעיות פריון, ונציין את הכרעת ההלכה בכל מקרה.

 

בדיקת רופא סטנדרטית

הערכה של אי-פוריות נשית, עשויה לכלול בדיקה פנימית של אגן הירכיים, שבה ייבדק האגן, הן בעין והן על ידי מישוש איברי האגן, בדיקה זו נקראת בדיקה דו-ידנית.

בדיקה חזותית של הנרתיק (וגינה) ושל צוואר הרחם, אפשרית תוך שימוש בספקולום (מפשק), אותו מניח הרופא בפתח הנרתיק ומרחיב אותו, כך שניתן להביט פנימה על הנרתיק וצוואר הרחם. השימוש בספקולום נצרך גם לשם עריכת בדיקות שונות ואופני טיפול אחרים כמו היסטרוסקופיה או התקנת התקן תוך רחמי, כפי שיתבאר להלן.

במהלך בדיקה דו-ידנית, ממשש הרופא את איברי האגן בין שתי אצבעות המוחדרות לתוך הנרתיק, לבין ידו השניה המונחת על הבטן התחתונה. בדיקה זו משמשת לזיהוי שחלות או רחם מוגדלים, המצביעים על קיומן של מיומות (שרירנים) או ציסטות.

בנוסף, תנוחת הרחם וניידותה, יכולים ליידע רופא מיומן באשר לצמיחה חריגה של רקמות שונות, או למצבים אפשריים אחרים, כגון דלקת רירית הרחם.

יש לציין שבדרך כלל בדיקה זו לא אמורה לגרום לכאב חריג, ואם קיימת תחושה כזו, היא עלולה להצביע על חריגות אנטומיות פנימיות.

 

הלכה למעשה

אם לא יצא דם לאחר הבדיקה, הרי האשה טהורה, ואינה צריכה לבדוק עצמה.

ואם יצא דם, יש לברר אצל הרופא, אם הוא מחמת פציעה, טהורה, ואם לאו, יש לטמאה.

שתף פוסט:

רוצה לדבר איתנו? להתייעצות

מכון דורות מעניק את כל המעטפת למאותגרי פריון, הכוונה הלכתית, ייעוץ רפואי, סיוע כלכלי, ליווי רגשי, השגחה ופיקוח במעבדות ובבתי החולים.
פרטים אישיים
במה נוכל לעזור לך?