רקע רפואי
בשנים האחרונות התפתחה שיטה חדשה להדגמת הרחם והחצוצרות באמצעות אולטרה סאונד ללא רנטגן, הבדיקה נקראת הידרוסונוגרפיה או סונוסלפינגוגרפיה. בבדיקה זו, במקום חומר הניגוד, מחדירים לתוך הרחם תמיסת מים פיזיולוגיים, שבעזרתה צופים באיברי הרבייה על ידי אולטרה סאונד. ישנה בדיקה נוספת שדומה לבדיקה זו, הנקראת היפוסי או אקספואם, שבה במקום להשתמש במים הפיזיולוגיים על מנת להדגים את החצוצרות, משתמשים בקצף שנקרא אקספואם, וכך מדגימים באולטרה סאונד את פיזור החומר בחצוצרה.
יתרונות השיטה הן בכך שהאשה אינה נחשפת לקרינת רנטגן, ולא משתמשים ביוד (דבר המונע תופעות לוואי, כאשר יש אצל הנבדקת רגישות ליוד). כמו כן, על פי רוב, הבדיקה פחות כואבת, כיון שבדרך כלל אין צורך לתפוס את צוואר הרחם באמצעות הצבת לצורך ביצוע הבדיקה בשיטה זו.
החיסרון בשיטה זו הוא שיש צורך ברופא מומחה לאולטרה סאונד על מנת שיבצע את הבדיקה. כמו כן ישנם רופאים הטוענים שהתוצאות מבדיקה זו לוקים בחסר.
למעשה, ישנם חילוקי דעות בין הרופאים איזו בדיקה עדיפה.
רקע הלכתי
על פי רוב לא יוצא דם בבדיקה זו, אבל ייתכנו הכתמות קלות הנובעות כתוצאה מחיכוך הצינורית בצוואר הרחם, ודינו כדין מכה שטהור. מבחינה הלכתית, בדיקה זו עדיפה מצילום רחם, שמכיון שהנוזל שמוחדר לרחם הוא שקוף ואינו בצבע כהה, ניתן לראות היטב את כמות הדם שיוצא לאחר הבדיקה, ולכן לדעת מרן הגרע"י ודאי האשה טהורה, שהרי אף לגבי צילום רחם, דעתו שהאשה טהורה (בטהרת הבית ח"ב עמ' סו), וייתכן שפוסקים נוספים שהחמירו בטיפול הזלפת הגז בחוזק או בצילום רחם, יקלו בזה.
במידה ומופיע דימום משמעותי, יש לבדוק האם צוואר הרחם רגיש ועלול לדמם.
הלכה למעשה
אשה שעברה בדיקת הידרוסונוגרפיה או בדיקת אקספואם (שנקראת גם היפוסי), טהורה, גם אם יש הכתמות לאחר הבדיקה, מכיון שמקורן בחיכוך הצינורית בצוואר הרחם.
ואם ישנו דימום משמעותי, יש לברר עם הרופא מה מקור הדם, והאם ישנה פציעה בצוואר הרחם.