אדמת:
וירוס האדמת הוא אחד הנגיפים אשר עלולים לחדור דרך השליה אל העובר ולגרום למומים מולדים קשים (חירשות, פיגור ועוד).
סכנת ההדבקה הינה בעיקר בתחילת ההיריון ופוחתת ככל וההיריון מתקדם.
החיסון ניתן לרוב בגיל הילדות.
במידה והאישה לא קיבלה חיסון, ו/או רק פעם אחת ורמת הנוגדנים הינה פחות מ 30 IU, יומלץ לה לקבל חיסון נוסף.
בעת קבלת החיסון אסור להיות בהריון, ויש להימנע לאחריו מכניסה להיריון במשך חודש, היות ומדובר בנגיף חי מוחלש וישנו חשש שהעובר ידבק.
טוקסופלזמה:
טפיל הטוקסופלזמה מצוי לרוב בצואת חתולים, בשר לא מבושל ובאדמה.
באדם מבוגר עלול הטפיל לגרום לחום, בלוטות לימפה מוגדלות, כאב ראש וגרון וכאבי שרירים.
במקרה של אישה הרה עלול הטפיל לחדור לשליה ומשם לעובר ולגרום לפגיעה קשה במערכת העצבים, הגדלת הטחול, זיהום רשתית העין, פיגור שכלי והתפתחותי.
המלצות הרופאים הן להימנע במהלך ההריון ממגע עם צואת בעלי חיים, לנקוט משנה זהירות בעת טיפול בבעלי חיים ולהימנע מאכילת בשר ודגים שאינם מבושלים היטב.
בהדבקה בשליש הראשון סיכויי ההדבקה של העובר הם כ־15%. הדבקת העובר בשלב מאוחר יותר של ההריון שכיחה יותר, אולם אז חומרת המחלה פחותה.
על מנת להפחית את הסיכוי להדבקה עוברית, ניתן לטפל באנטיביוטיקה בשם ספירמיצין אשר מקטינה בכ-60% הדבקה עוברית.
CMV:
מדובר בנגיף שכיח מאוד בקרב נשים, שלרוב אינו גורם למחלה באדם בוגר.
אמנם כאשר לאישה אין נוגדנים כנגדו עקב חשיפה קודמת לנגיף, והיא נדבקה בו לראשונה בהריון, קיימת אפשרות לפגיעה קשה בעובר, הכוללת פגיעה מוחית, פגיעה בעיניים ופגיעה בגדילה.
ככל וההיריון יותר צעיר סיכויי ההדבקה קטנים יותר אך מאידך מסוכנים יותר לעובר.
ככל וההיריון מתקדם סיכויי ההדבקה גדלים אך סיכוני הפגיעה פוחתים.
בעקבות הדבקה ראשונית של האם במהלך ההריון, כ-40% מן העוברים יידבקו בוירוס דרך השליה בעודם ברחם.
העוברים שנדבקו, מפרישים את חלקיקי הוירוס בשתן שלהם בכמות הניתנת לאיתור רק החל משבוע 22 להריון. שתן העובר מצטבר באגמי מי השפיר שסביבו. בדיקת חלקיקי וירוס בדיקור מי שפיר לאחר שבוע 22, תוכל לאשר האם העובר נדבק או לא.
מתוך אותם 40% שידבקו רק כ-10%-15% מן העוברים יפתחו מחלה עם לידתם, העלולה להתבטא בחרשות, פיגור, מיקרוצפליה (ראש קטן) עיוורון, פגיעה בכבד ובטחול, חסר דם. וכ-5%-10% נוספים יפתחו מחלה במהלך השנים הראשונות לחיים.
כלומר רק כעשרה אחוזים מכלל ההריונות עם CMV יולידו תינוק חולה, כאשר כמחצית מהם, מחלה שאינה קשה.
קיים מצב נוסף, בו אישה הרה שנדבקה בוירוס בעבר ונחשבת כ"מחוסנת", אמנם נדבקת שוב תוך כדי הריון עקב התעוררות הוירוס שהיה רדום אצלה בגוף, או עקב הידבקות בזן אחר של הוירוס אליו נחשפה בעבר.
גם במצבים אלה, תתכן הדבקה עוברית, אם כי בשיעורים קטנים בהרבה (1%-2%). גם מתוך העוברים הבודדים הללו שנדבקו העוברים שיחלו בסוף הינם בשיעור נמוך בהרבה.