רקע רפואי
בדיקת פיפל הינה למעשה ביופסיה – לקיחת דגימה מרירית הרחם.
היא מהווה כלי עזר חשוב לאבחון מצבים פתולוגיים ברחם, שבאים לידי ביטוי בדרך כלל בדימום וגינלי וכן אבחון דלקת ברירית הרחם.
הבדיקה נועדה לשלול בעיקר סרטן של רירית הרחם, ששכיח יותר בגיל המעבר, אך לעיתים משמשת גם לבדיקת מצב הרירית במצבי חוסר פוריות.
כמו כן, לעיתים משתמשים בפיפל לצורך גירוי רירית הרחם, כדי לסייע לקליטת הריון לאחר החזרת עוברים בתהליך של הפריה חוץ גופית.
הפיפל הוא צינור פלסטיק דק, כ-2-3 מ"מ, המוחדר לחלל הרחם, ללא צורך בהרחבה של תעלת צוואר הרחם. התהליך פשוט בדרך כלל, הביופסיה עצמה אורכת 5-10 שניות. בשלב זה מבצעים שאיבה של תאים מחלל הרחם. החומר שמוּצָא נשלח למעבדה פתולוגית לאבחנה היסטולוגית (במקרה של בדיקה שנועדה לשלול סרטן רירית הרחם).
עדיין קיימים חילוקי דעות משמעותיים בין הרופאים ביחס ליעילותה של ביופסיית רירית הרחם, כיון שבבדיקה זו עלולות להתגלות חריגות זמניות, שיעידו כביכול על בעיות שלמעשה אינן קיימות באופן קבוע. ההמלצה השגרתית הינה לחזור על הביופסיה, במקרה והתוצאה הראשונית היתה חריגה, כדי לשלול תוצאה שלילית שגויה. הצורך לחזור על ביופסיה הופך אותה לבדיקה בלתי אטרקטיבית.
כמו כן, בתחום הפוריות, השימוש הנפוץ באולטרה סאונד, הבודק את עובי הרירית, וכן השימוש בתרופות פוריות, הנוטות לשפר את התפתחות רירית הרחם, מייתר את הצורך בביופסיה במרבית המצבים הקליניים. עם זאת, במקרים מסוימים של חוסר השרשה של עוברים, בתהליך הפריה חוץ גופית, הרופא יציע לבצע פיפל, כי ישנם מחקרים שהראו שעצם הפציעה של רירית הרחם מעלה את סיכויי ההשרשה לנשים הללו.
רקע הלכתי
בבדיקה זו למעשה כן קיימת כניסה לחלל הרחם, אמנם אין לחוש לכלל האומר שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. שמלבד שזוהי פתיחה על ידי גורם חיצוני, בקוטר צינורית הבדיקה – כ-3 מ"מ, לא שייך פתיחה כלל, כיון שממילא צוואר הרחם פתוח כ-3 מ"מ באופן טבעי.
ובנוגע לדם היוצא לאחר הבדיקה, הנה אע"פ שהוא מהרחם, מכל מקום נחשב דם הבא כתוצאה מפציעה, ולכן יש להקל בו, וכמבואר בשו"ע (סי' קפז ס"ה) שאם יש מכה באותו מקום, תולין בדם מכתה. ע"ש. ויש מחמירים בדין זה. אמנם אם נגרם דימום חריג, יש לברר אצל הרופא האם כתוצאה מהפציעה של הרירית יכול לצאת דם בכמות כזו ולפנות למורה הוראה.