מחדל החלפת העוברים
מי לא שמע על מחדל החלפת העוברים, זוג שעברו תהליך של הפריה חוץ גופית במרכז הרפואי אסותא, גילו שהאשה הרתה לעובר שהיא ובעלה אינם הוריה הגנטיים.
איך גילו את זה?
במהלך ההריון אובחן אצל העובר מום לבבי קשה. ביצעו בדיקת מי שפיר עם צ'יפ גנטי על מנת לאבחן את סוג הבעיה, ובבדיקה נמצא שאין קשר גנטי להורים.
הפרשיה התפרסמה בחודש אלול תשפ"ב (N12 // YNET) וגרמה לרעידת אדמה בטיפולי ההפריה החוץ גופית.
פאנל לשכת עורכי הדין בהשתתפותי
בתאריך ג' תמוז תשפ"ד (9 ביולי 2024) התקיים במלון קרלטון בת"א פאנל מיוחד של פורום לשכת עורכי הדין לדיני משפחה, בנושא מחדל החלפת העוברים באסותא, בפאנל השתתפו שופטת בית המשפט המחוזי איריס אילוטוביץ', עו"ד שמואל מורן שמייצג את ההורים הגנטיים, עו"ד גלית קרנר שמייצגת את האם היולדת, פרופ' חזי מרגלית מומחה למשפט, ואנכי.
אני הוזמנתי להשתתף בפאנל כדי להציג את עמדת ההלכה בנושא זה. להלן תקציר מההרצאה שמסרתי (ניתן לצפות בהרצאה בקישור הבא).
עובדות
בתאריך י"ח באלול תשפ"ב (14.9.22) פורסם על אישה שהרתה מ-IVF באסותא ראשון לציון, ונתגלה שהיא איננה בתה הביולוגית.
בית המשפט המחוזי ובג"ץ דנו בממצאי ועדת הבדיקה של משרד הבריאות וביצעו בדיקות גנטיות לזוגות כדי לנסות לאתר את ההורים הביולוגיים.
בחודש מרץ 2024 פורסם כי נמצאו ההורים הגנטיים והחלה סאגה משפטית מי יגדל את הילדה, האם הוריה הגנטיים, או האם שהרתה וילדה.
השאלות ההלכתיות המרכזיות
- האם ניתן לסמוך על בדיקות ד.נ.א לקביעת הורות?
- מיהי האם ההלכתית – הביולוגית או היולדת?
- 21עקרון טובת הילד: האם יש להעדיף את ההורים הביולוגיים או את ההורים המגדלים בהתאם לטובת הילד?
קביעת הורות על פי בדיקת ד.נ.א
– בדיקות ד.נ.א מתקדמות מאפשרות וודאות קרובה למאה אחוז בקביעת הורות.
– רוב הפוסקים אינם מסתמכים על בדיקות גנטיות לקביעת ממזרות, אך מסתמכים לעניינים אחרים, בנושא שלנו אין שאלת ממזרות וניתן להסתמך על בדיקות ד.נ.א.
מי נחשבת האם לפי ההלכה?
– ישנן דעות שונות בין הפוסקים לגבי האם ההלכתית: חלקם פוסקים שהיולדת היא האם וחלקם שהאם הביולוגית היא האם ההלכתית.
– פסיקות מסוימות מניחות את השאלה בספק.
כפי שנתבאר באריכות בספרים שיצאו לאור על ידי מכון דורות, העיקר בדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שהולכים אחרי האם הגנטית בעלת הביצית.
מה עם טובת הילד?
ככלל מקובל שאין דין בעלות לאדם על ילדיו (אף שלגבי עוברים יש בזה דיון הלכתי מפורסם – פרשת נחמני נגד נחמני).
ההלכה דנה בעקרון טובת הילד לפי עקרונות משמורת בגירושין, אך במקרה שלנו יש להתחשב גם בשאלה מיהי האם ההלכתית. מאידך הרי יש כאן אב ברור לכולי עלמא והוא לא האב המגדל, והשאלה אם הוא יכול לתבוע את הילד.
במכתב ששלחתי לגאון הרב יצחק זילברשטיין בנושא, הרב השיב לי שלדעתו הדבר נותר בספק מי האם ההלכתית, ויש לדון לפי עקרון טובת הילד שטובתה להישאר אצל האם היולדת. בהרצאה הבאתי דעות נוספות.
להרחבה בנושא הנ"ל, ראו בספר קובץ דורות תשפ"ג (ניתן לבקש במייל חוזר את הספר במהדורה דיגיטלית).
מערך ההשגחה של מכון דורות
חשוב לציין, שכל גדולי הדור חששו מאד לקדושת הייחוס והצריכו שתהיה השגחה על כל טיפול בחומר ביולוגי (זרע, ביציות, עוברים). אנו במכון דורות מפעילים מערך השגחה הלכתית בכל המרכזים הרפואיים המובילים, בצפון ובדרום, במרכז ובירושלים, ומהם: שיבא, הדסה, אסותא, מדיקל סנטר הרצליה, ועוד.