האם מסוכן לצום בהריון ביום כיפור? ומה אומרת ההלכה?

צום יום כיפור בזמן הריון מעלה שאלות רפואיות והלכתיות מורכבות. מצד אחד, חז"ל ופוסקי ההלכה הורו שנשים בהריון חייבות בצום, אולם הרפואה המודרנית מזהירה ממקרים מסוימים בהם הצום עלול להוות סיכון.

במאמר זה ננסה לסכם את המידע הרפואי וההלכתי, ולהבין, האם צום יום כיפור בהריון באמת מסוכן לדעת הרפואה המודרנית, והדין הלכה למעשה.

⚠️ חשוב להדגיש: המאמר למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

מדוע צום בהריון עלול להיות מסוכן?

חוסר בנוזלים עלול לגרום להתכווצויות ברחם ולצירים מוקדמים. זאת משום שתחושת הצמא גורמת בעקיפין להפרשה של הורמון האוקסיטוצין, שהוא ההורמון המרכזי הגורם לצירים.

חוסר במזון, במצבי קיצון עלול להוביל ל"חמצת קטוטית" (קטואצידוזיס), מצב שבו הגוף מפרק רקמות שומן ומייצר גופי קטון המשמשים מקור אנרגיה חילופי למוח. כאשר הם מצטברים ברמות גבוהות, הם גורמים לעלייה בחומציות הדם – מצב מסוכן הן לאם והן לעובר.

מה אומרת הרפואה?

מחקרים רבים נעשו בעולם המוסלמי על צום הרמדאן, רובם המכריע הסיק שהצום אינו מסוכן בהריון, אף שהוא נמשך 30 יום ברצף, אך מאידך הוא קצר יותר מיום כיפור, שכן הוא נמשך מהזריחה עד השקיעה (בין 9 ל-19 שעות, תלוי בתקופת השנה ובמיקום הגאוגרפי), לעומת יום כיפור שנמשך מעט יותר מיממה.

מחקרים על יום כיפור:

• שערי צדק (1981-1982) [1] – עלייה של פי 2 במספר הלידות ביממה שלאחר הצום ("אפקט יום כיפור"), אך הלידות היו במועד ולא מוקדמות).
• סורוקה (1988–1995) [2] – נמצא קשר בין צום לעלייה בלידות במועד, כמו במחקר הנ"ל.
• וולפסון (2010) [3] – לא נמצאה כלל עלייה משמעותית בלידות בעקבות צום.

לעומת זאת מחקר מאוחר יותר שבוצע במרכז הרפואי סורוקה ע"י פרופ' אייל שיינר וחבריו ופורסם בשנת 2014, בדק לידות שנערכו ביום כיפור בשנים 1988-2011, ומסקנתם הייתה כי יום כיפור נמצא כגורם מובהק ללידות מוקדמות טרום שבוע 37, כלומר לפני המועד[4].

אולם במחקר זה ישנן כמה בעיות מתודולוגיות:

1. ייתכן מאד שהנשים שנגרמה להם לידה מוקדמת היה אסור להם לצום על פי הדין כגון בהריונות בסיכון וכיוצא בהם, והמחקר הנ"ל איננו מבחין בכך.
2. גם ממצא של שיעור גבוה יותר של הפלות או לידות שקטות, לא מוכיח שהצום גרם לכך, וייתכן שהצום רק הקדים את המאוחר שהיה קורה מאליו בשבועות הבאים.

המסקנה העולה היא כי אין ראיה רפואית שהצום גורם להפלות או ללידות מוקדמות, ולהיפך, מרבית המחקרים מורים במפורש שהצום איננו מסוכן.

מה דעת הפוסקים להלכה?

בגמ' (פסחים נד:) ובשו"ע (סימן תריז) מבואר שמעוברות ומניקות מתענות. וכך פסק מרן הרב עובדיה יוסף הלכה למעשה (חזון עובדיה ימים נוראים עמ' רפז).

לעומת זאת הרב ישראל יעקב פישר ראב"ד העדה החרדית כתב שהיום נחלשו הדורות והרבה נשים שצמו הפילו לאחר הצום, (שו"ת אבן ישראל חלק ז סימן לו אות ד; שם חלק ט סי' סב אות י לגבי תשעה באב; בהסכמה לספר פני ברוך ביקור חולים כהלכתו) וכך גם דעתו של הרב מאיר ברנדסדורפר (שו"ת קנה בשם ח"ד סי' לג).

גם הרב משה צוריאל פרסם מאמר בעקבות המחקר של פרופ' שיינר מסורוקה, ומסקנתו, שאף שאין להורות להקל באופן גורף כדברי הרב פישר, מ"מ יש להקל לנשים יותר מהמקובל (תחומין לז תשע"ז עמ' 71-81).

אולם הרב אליעזר יהודה וולדנברג והרב שלמה זלמן אוירבך כתבו שאין לחשוש לדברי הרב פישר (שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כ אות ד; הליכות שלמה מועדים עמ' פ; שלמי מועד עמ' עא הערה כו; נשמת אברהם סימן תריז) וכך פסק בחזון עובדיה (ימים נוראים עמ' רפז).

גם הרב ד"ר מרדכי הלפרין בספרו רפואה מציאות והלכה (עמ' נג), כתב בשם פרופ' אברהם סופר בעל נשמת אברהם: ניסיון אישי לא מבוקר לא יכול להוות הוכחה רפואית. מה גם שאילו הייתה סכנת הפלה כתוצאה מן הצום היינו רואים בחדרי המיון ובמחלקות נשים עלייה בשכיחות ההפלות לאחר יום הכיפורים כשם שאנו רואים עלייה ברורה במספר הלידות מייד אחרי יום כיפור. כך שקשה לסטות מדברי חז"ל רק על סמך ניסיון אישי לא מבוקר הנוגד נסיון מקיף של בתי החולים.

סיכום למעשה

בהריון תקין ורגיל, האישה צריכה לצום, בהתאם להנחיות כדלהלן:

• להתכונן לצום כראוי, במהלך 48 שעות שלפני הצום להרוות את הגוף בנוזלים.
• לנוח במהלך הצום ולהימנע ממאמץ.
• לשהות במקום ממוזג.
• להיות קשובה לגוף. במקרה שעולה חשש סכנה יש לשתות לשיעורין, ובמקרה של צירים מוקדמים, יש לשתות כמות מרובה ללא שיעורין.

באילו מקרים חובה לפנות לייעוץ במכון דורות?

במצבי הריון בסיכון, כגון:

• סוכרת הריון.
• אנמיה.
• היפראמזיס.
• חשד לרעלת הריון.
• הפלות או לידות מוקדמות בעבר.
• קיצור צוואר הרחם.
• שליית פתח או ואזה פרביה.
• ירידת מים מוקדמת.
• שליה נעוצה.
• הריון מרובה עוברים, ומקרי סיכון נוספים.

[1] Sheiner E, Shoham-Vardi I, Potashnik G, Huszar M. Fasting and the precipitation of labor. The Yom Kippur effect. JAMA. 1983 Sep 9;250(10):1317-8. doi:10.1001/jama.1983.03340100037026.

[2] Wiser A, Maymon E, Mazor M, Shoham-Vardi I, Silberstein T, Wiznitzer A, Katz M. Effect of the Yom Kippur fast on parturition. Harefuah. 1997 Jun 1;132(11):745-8, 824.

[3] Lurie S, Baider C, Boaz M, Sulema V, Golan A, Sadan O. Fasting does not precipitate onset of labour. J Obstet Gynaecol. 2010 Jan;30(1):35-7. doi: 10.3109/01443610903249455

[4] Shalit N, Shalit R, Sheiner E. The effect of a 25-hour fast during the Day of Atonement on preterm delivery. J Matern Fetal Neonatal Med. 2015;28(12):1410-3. doi:10.3109/14767058.2014.954998.