לא מעט נשים מספרות: "יצא לי חיובי בבדיקת הריון, אבל מיד לאחר מכן קיבלתי וסת".
נשמע מוכר?
במקרים כאלה מדובר בדרך כלל במה שנקרא "הריון כימי" – הריון שהחל באופן תקין, הייתה הפריה והשתרשות של העובר ברחם, אך הוא פסק בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שהיה ניתן לראות את שק ההריון באולטרה-סאונד.
לעיתים האישה כלל איננה מודעת שהייתה בהריון, משום שהווסת הופיעה בזמן או באיחור קל בלבד. גם לאחר קבלת הוסת ייתכן שהתוצאה בבדיקת דם עדיין תצא חיובית להריון, מפני שלוקח מספר ימים עד שרמת הורמון הבטא (הורמון ההריון) יורדת לגמרי.
מדוע זה קורה?
הסיבה המרכזית להריון כימי היא לרוב עובר שאיננו תקין מבחינה גנטית, כלומר, קיימת בעיה כרומוזומלית שמונעת את המשך ההתפתחות התקינה של העובר.
עם זאת, קיימות גם סיבות נוספות, בהן:
- איכות ירודה של הביצית או הזרע.
- חוסר איזון הורמונלי, ובעיקר רמות נמוכות של פרוגסטרון.
- בעיות מבניות ברחם (כגון פוליפ, הידבקויות או רירית רחם דקה – פחות מ-9 מ"מ).
- קרישיות יתר או תפקוד לקוי של המערכת החיסונית, שתוקפת בטעות את ההריון החדש.
האם צריך לטפל?
כ-25% מכלל ההריונות מסתיימים באופן טבעי בהפלה מוקדמת.
ברוב המקרים, הריון כימי איננו מעיד על בעיה ולעיתים אף ההפך, עצם העובדה שהייתה הפריה והשתרשות מלמדת על תקינות מערכת הפריון אצל הזוג.
מחקרים אף מצאו כי נשים שחוו הריון כימי במסגרת טיפולי IVF הציגו שיעורי לידות גבוהים יותר במחזורים הבאים, כ-30-35% לעומת 20-25% בקרב מי שלא חוו כלל התחלה של הריון, כלומר, עצם ההתרחשות של הריון כימי עשויה לנבא סיכויי הצלחה טובים יותר בעתיד[1].
מבחינה רפואית, אין צורך בטיפול מיוחד לאחר מקרה בודד של הריון כימי, אך אם הדבר חוזר על עצמו מספר פעמים, חשוב לבצע בירור רפואי מקיף כדי להבין את הגורם.
במכון דורות אנו מלווים זוגות במצבים כאלה, ומכוונים לבדיקות ולטיפולים אצל המומחים הטובים ביותר, כדי לאתר את הסיבה, ולסייע בעזרת ה' להגיע להריון תקין ובר-קיימא.
לתשומת לב הקוראות – האמור במאמר זה נועד למידע כללי בלבד, ואיננו מהווה ייעוץ רפואי. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא המטפל.
לקריאה ועיון נוספים:
- מחקר רטרוספקטיבי על שיעורי ההריון הכימי במחזורי החזרת עוברים טריים ומוקפאים
- קשר אפשרי בין מנגנונים אימונולוגיים להריון כימי
[1] ראו במחקרים הבאים: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC3712881/
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12284377/