בדיקה לגילוי חיידק GBS

מהו חיידק GBS?

החיידק GBS הידוע גם בשם סטרפטוקוקוס מקבוצה B , הוא אחד מהחיידקים הרבים שחיים בגוף שלנו שניתן למצוא במערכת העיכול, בנרתיק ובפי הטבעת, ובדרך כלל הוא לא גורם לנזק.

בין 15%־20% מהנשים בהיריון הן נשאיות של GBS ללא תסמינים או בעיות כלשהן. נשאות ל־GBS  איננה דבר קבוע, והחיידק יכול להופיע ולהיעלם, בלי שום תסמינים, ומבלי שנהיה מודעים לכך שהוא קיים בגוף שלנו.

הסיכון להעברת החיידק לתינוק בלידה הינו קטן – פחות מ־1%.

באם יינתן טיפול אנטיביוטי מניעתי מתאים (פרטים בהמשך), הסיכון להדבקת העובר במהלך המעבר בתעלת הלידה יורד לכ־0.1% בלבד.

התרבית נלקחת על ידי החדרה של מטוש (מקלון דק עם צמר גפן סטרילי בקצהו) לתוך הנרתיק ולאחר מכן לפי הטבעת.

הבדיקה מתבצעת בשבועות 35 עד 37 להיריון. והתוצאות מגיעות תוך כשלושה ימים.

תוצאה 'חיובית' משמעותה כי האישה נושאת את החיידק. עליה ליידע על כך את צוות חדר הלידה ולקבל טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה על מנת למנוע סכנת הדבקה של היילוד.

כיום אין המלצה גורפת לכלל הנשים ההרות לבצע את הבדיקה מאחר וישנן התוויות מסוימות לטיפול מונע בלידה, עם זאת ישנן רופאים השולחים לבצעה גם באופן רנדומלי (בארצות הברית נהוג לבצע תרבית מאזור הנרתיק ופי הטבעת החל בשבוע ה- 35 להריון על מנת לאתר נשים הנושאות את החיידק).

אם היתה במהלך ההיריון תרבית שתן חיובית ל־GBS  אין צורך בבדיקה כי נשים אלה יטופלו בכל מקרה באנטיביוטיקה מניעתית בלידה.

מי נמצאת בסיכון להימצא חיובית ל־GBS?

1. אישה שילדה בלידה קודמת יילוד שחלה ב־GBS.
2. ירידת מים לפני שבוע 37.
3. צירים לפני שבוע 37 הגורמים לשינויים ברורים בצוואר הרחם.
4. ירידת מים במשך מעל 18 שעות.
5. חום מעל 38 מעלות צלזיוס במהלך כל הלידה.

מהו הטיפול? ומדוע הוא ניתן רק בסמוך ללידה?

החיידק יכול להופיע ולהיעלם מספר פעמים במהלך ההיריון. לכן, גם אם נחסל אותו בשלב מוקדם, הוא עשוי להופיע שוב בהמשך.

הטיפול המניעתי יתבצע במהלך הלידה באמצעות טיפול אנטיביוטי בהזרקה לתוך הווריד – בדרך כלל של פניצילין – שמטרתו להרוס את חיידק ה־GBS בתעלת הלידה ולמנוע מהתינוק להידבק.

בנשים רגישות לפניצילין ניתן טיפול בתכשירים תחליפיים, בהתאם לרגישויות למיניהן.

על מנת שהטיפול האנטיביוטי המניעתי יהיה בעל יעילות מקסימלית, השאיפה היא להספיק לתת לפחות שתי מנות אנטיביוטיקה לפני הלידה (בהפרש של ארבע שעות בין מנה למנה).

לכן, אם נמצאת נשאית ל־GBS, חשוב לשים לב לסימני הלידה ולהגיע לבית החולים בזמן כדי לקבל את הטיפול המונע. עם ההגעה לבית החולים, חשוב לעדכן את הצוות לגבי הנשאות לחיידק ה־GBS.

אם הלידה מתבצעת בניתוח קיסרי מתוכנן מראש, אין צורך לקבל טיפול אנטיביוטי מניעתי מכיוון שהילוד לא עובר בתעלת הלידה.

לנשים שמגיעות ללידה ללא מידע על נשאות לחיידק, ניתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפי גורמי סיכון מוגדרים מראש הכוללים:

* לידה לפני 37 שבועות מלאים.

* ירידת מים ממושכת (מעל 18 שעות).

* עליית חום במהלך הלידה מעל 38 מעלות צלזיוס.

במידה והיולדת לא הספיקה לקבל טיפול בלידה, חשוב לדעת כי הסיכוי להדבקה נמוך ביותר. הילוד יעבור להשגחה במחלקת ילודים ולפי שיקול דעת רפואי יתכן שיטופל אנטיביוטית לאחר הלידה.