סקירת מערכות

סקירת מערכות מתבצעת בין השבועות 19-25, כאשר ישנה העדפה לבצעה בין השבועות 21-23 וכל קופ"ח מנחה את המטופלות לבצעה בטווח היעיל יותר שהיא קבעה.

הבדיקה בודקת את המבנה האנטומי של העובר. וכן את המבנה והגודל של האיברים והמערכות השונות (גולגולת, מוח, פנים, לב, גפיים, עמוד שדרה, בטן ועוד), את מיקום השליה ואת כמות מי השפיר.
בבדיקה זו מעריכים גם את אורך צוואר הרחם שמהווה מדד להערכה של מידת הסיכון ללידה מוקדמת.

ההנחיות הן לבדיקת הפרמטרים הבאים:
• קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD)
• היקף הראש (HC)
• היקף הבטן (AC)
• אורך עצם ירך אחת (FL)

הרופא יציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההיריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה וכן את תחום הנורמה בגיל ההיריון שבו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. כמו כן יצוין האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד.

בהיריון מרובה עוברים תכלול התשובה גם ציון של מספר שקי ההיריון, מיקומם ומין כל עובר.

הבדיקה חשובה מאוד גם לנשים שעברו סקירה מוקדמת שנמצאה תקינה, משום שישנן מערכות ומומים שמתפתחים רק בשלבים מתקדמים יותר של ההריון.

מומים נפוצים שעלולים להתגלות בסקירה המאוחרת הינם:
מומי מוח, היצרות מסתם עורק הריאה ופגמים קטנים במחיצה המפרידה בין שני חדרי הלב שאופייניים יותר לשליש השני והשלישי של ההריון.
בעוד שפגמים במחיצת הלב כשלעצמם אינם מהווים המלצה על הפסקת הריון וניתן לתקנם אחרי הלידה, במקרים מסוימים הם עלולים להעיד על בעיה גנטית כמו תסמונת דאון.

הסקירה המאוחרת, ברוב המקרים, תתבצע בגישה בטנית.
במקרים מסוימים תשולב עם בדיקה וגינלית, למשל כשהראות לא מספיק טובה דרך הבטן.

כאשר ישנם ממצאים המתגלים בסקירת מערכות , ניתן להפנות את האישה ל"סקירה מכוונת" – כלומר התרכזות באיבר/מערכת מסויימים (כמו המח, לב, כליות וכו).

מבחינה הלכתית מומלץ לבצע את הבדיקה מאחר והמידע שהיא נותנת מאפשר לעיתים לטפל בבעיות ומומים שאותרו לפני, במהלך או לאחר הלידה.
כמו חסימות מעיים, חסימות בדרכי השתן ומומי לב מסויימים.