ביוץ מוקדם // אי פריון הלכתי // עקרות דתית

מצב זה מתאר אי יכולת להרות בעקבות סיבה הלכתית; הסיבה כמובן – אי יכולת האישה להיטהר בטרם שלב הביוץ.

כידוע דימום הוסת החודשי הינו תוצאה של התפרקות רירית הרחם מדופן הרחם ע"י צניחת רמות הורמון הפרוגסטרון בעקבות אי השרשת היריון. (במידה והושרש היריון, רירית הרחם ממשיכה להיות מוזנת מהגופיף הצהוב שהינו מעטפת הביצית בזקיק במשך כשני חודשי ההיריון הראשונים, ולאחר מכן ע"י השליה עצמה. לעיתים הגופיף הצהוב לא יעלם וימשיך ללוות את ההיריון. במקרה זה הוא יאובחן ע"י רופאת הנשים כציסטה (או מספר ציסטות) בשחלה וידרוש מעקב בכדי לוודא את היעלמותו לאחר ההיריון ושאין מדובר בגידול כלשהו. גודל הציסטה עשוי להגיע לכדי 5-6 ס"מ, כאשר גודלה של השחלה עצמה במצב תקין הינו 3-4 ס"מ בלבד).

למעשה, במידה ולא נעשתה הפריה של ביצית האישה בשלב הביוץ שמשכו כ 24 שעות (וממילא לא הושרש היריון) לוקח כ 14 יום לרמות הפרוגסטרון לצנוח וממילא להגעת הוסת.

בחישוב פשוט ניתן ללמוד שמשך זמן הביוץ הינו בממוצע 14 יום בטרם הגעת הוסת החודשית, ולמעשה בין 12-16 יום.

משכך, אישה שרואה לדוגמא כל 25 ימים ומשך הדימום שלה 6 ימים, תטבול 12 יום לפני הגעת הוסת ותפספס את הביוץ. וכן על זה הדרך. לחילופין הבעיה עלולה להימצא אצל נשים להן הפלגות תקינות (כ 28 יום) אך גם ימי דימום מרובים (במאמר המוסגר, תופעת דימום נרחבת עלולה להעיד על ממצא פתולוגי חריג כמיומה/שרירן או בעית קרישיות). במקרה זה ניתן לטפל האישה ע"י הקסקפרון לעצירת והפחתת הדימום.

יש עוד לדעת שלעיתים אישה במצב זה של ביוץ מוקדם לא תהרה גם במקרה של קיום יחסים קודם הטבילה משום שהפלגה קצרה מידי עלולה להעיד על בעיה רפואית כאנדומטריוזיס/שחלות פוליציסטיות/פרולקטין גבוה/בעיה בבלוטת התריס).

לכן הדבר דורש בירור מעמיק בכדי להגיע למקור הבעיה וע"י כך ממילא לדעת במה וכיצד לטפל.

מהו הפתרון למקרה של בעיית ביוץ מוקדם שלא כתוצאה של ממצא פתולוגי?

חשוב לדעת שלדעת כל פוסקי ההלכה אין אפשרות להקדים את הטבילה לפני תום שבעת הנקיים (וכך פסק מרן הרב עובדיה יוסף בספרו יביע אומר חלק ב' אבן העזר סימן א).

למעשה יש פתרון הלכתי ופתרון רפואי.

מה הפתרון ההלכתי?

ראשית, יש לוודא שהאישה איננה מחמירה על עצמה בעניין מראות הדמים, לפעמים יש לאישה רק כתמים שניתן לטהר אותם, או בדיקות בגוונים טהורים, והיא דוחה את מועד הטבילה לחינם.

בנקודה זו חשוב להדריך את הכלות שעד טהור אין משמעותו עד לבן, אלא עד נקי מדם הגם שיש בו רושם של כלשהו של צבע ואפילו צבע עז.

מה ההגדרה נקי מדם? זה תפקידו של הרב להכריע, בעיקר בגווני החום.

במקרה וגם פתרון זה אינו ישים או אינו מועיל, שלב הבא יהיה התערבות בדחיית הביוץ.

הפתרון הרפואי

יתכן וישנם שימליצו על שינוי תזונה, נטילת תוספי תזונה מסויימים, ושימוש ברפואה אלטרנטיבית. ניתן לנסות לטפל בדרכים הללו בתחילת הדרך, אם האשה צעירה.

על פי הרפואה הקונבנציונאלית ניתן לאישה ליטול (כמובן רק ע"י הוראת רופאה ומרשם מטעמה) אסטרופם/ פרוגינובה/איקקלומין/לטרוזול/טמוקיספן. כמובן שגם פרוטוקול הטיפול והמינון חשובים לאין ערוך בשביל השגת תוצאות.

שתי דרכים ישנן לדחיית הביוץ, או על ידי תרופות לדחיית הביוץ, או על ידי תרופות להשראת ביוץ.

אסטרוגן לדחיית הביוץ

בתחילת הווסת כאשר הזקיקים קטנים מאד, המוח מפריש FSH, וככל שהזקיקים גדלים הם מפרישים אסטרוגן ובעקבות כך המוח מפסיק להפריש FSH, לכן מתן אסטרוגן בתחילת המחזור יוצר מעין אשליה במוח כאילו הזקיקים גדלו די הצורך ומשכך אין צורך עוד להפריש FSH, וממילא כאשר מפסיקים עם נטילת האסטרוגן, המוח מבין שבעצם הזקיקים עדיין קטנים ורק אז מתחיל להפריש FSH כשזה בעצם כבר כמה ימים לאחר תחילת הוסת, וכך למעשה האישה תבייץ באותו חודש מאוחר יותר.

אחד הפרוטוקולים המקובלים הינו נטילת אסטרופם (כדור המכיל אסטרוגן סינטטי) במינון של 2 מ"ג פעמיים ביום מהיום השני לוסת ועד היום השני לנקיים.

השראת ביוץ

שימוש בכדורים הפועלים להשראת ביוץ, וגורמים לתהליך הבשלת הזקיקים להימשך זמן רב יותר ומשכך האשה תבייץ מאוחר יותר מהזמן הרגיל שהיא רגילה לבייץ.

איקקלומין/לטרוזול הם כדורים להשראת ביוץ (הם אינם הורמונים). צורת הפעולה שלהם ע"י שהם קולטים את האסטרוגן שמפרישים הזקיקים, וכך הוא לא מגיע למוח, וממילא המוח ממשיך להפריש FSH.

במידה והפתרונות הנ"ל לא עזרו הרופא יכול להציע זריקות צטרוטייד שעוצרות את תהליך השראת הביוץ, ולאחר מכן לתת זריקות להשראת ביוץ.

אי ספיקה לוטאלית

לעיתים נדירות האישה תחווה את הוסת החודשית מספר ימים לאחר הביוץ בעקבות כשל הורמונלי. תופעה זו תקרא בשם אי ספיקה לוטאלית.

תופעה זו ניתן לאבחן רק ע"י בדיקת דם ביום הטבילה E2+Progesterone

במקרה זה, נמצא שלמרות הימצאות הפלגות קצרות אצל האישה, אין הדבר מעיד על בעיית ביוץ מוקדמת וממילא הטיפול בה יהיה שונה. במקרה זה לעיתים הרופא יציע תמיכה הורמונלית של פרוגסטרון, בנטילה פומית או נרתיקית.

לחילופין גם כאן ניתן להישתמש באיקקלומין שעשוי לגרום לחיזוק הגופיף הצהוב מפריש הפרוגסטרון.

על פי רוב בדרכים אלה נשיג את איחור הביוץ עד לאחר הטבילה.

ואם שום פתרון לא עזר?

במקרה שאין ברירה אחרת ניתן לפנות למכון לקבל פסיקה אישית לבחון אם יש להתיר להם לעשות הזרעה בשבעה נקיים באופן שמתן הזרע יהיה ללא מגע בין בני הזוג (לכתחילה יש להשתמש במכשיר שנקרא Pvs שניתן לשאול אותו במכון), על פי פסיקה מרן הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב' אבן העזר סימן א'; חלק ח' אבן העזר סימן כא.