רקע רפואי
לַפָּרוֹסְקוֹפְּיָה פירושה; 'לפרו' – לתוך הבטן. 'סקופיה' – הסתכלות. ובעברית שְׁקִיפַת בֶּטֶן.
לפרוסקופיה היא שיטת ניתוח מודרנית, ממשפחת שיטות ניתוח אנדוסקופיה, המשמשת לניתוחי בטן, כמו כריתת כיס המרה או כריתת התוספתן. השיטה מבוססת על חדירה לבטנו של המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, וביצוע הניתוח בפיקוח מצלמה המעבירה לצוות הרפואי שידור וידאו של מקום הניתוח. השימוש בלפרוסקופיה החל להיות נפוץ בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20.
ניתוחים בשיטה הלפרוסקופית מבוצעים גם לשם אבחון וטיפול לבעיות גניקולוגיה ופריון, כגון: טיפול בהריונות מחוץ לרחם, הוצאת ציסטות שחלתיות, כריתת שחלות וחצוצרות, ואף ניתוחים מתקדמים לפרוסקופיים של כריתת רחם והוצאת שרירנים (מיומות) מהרחם. לעתים מבוצעת לפרוסקופיה במטרה לאבחן בעיות גניקולוגית או בטניות, אשר קשה לאבחן בשיטות הדמיה אחרות כמו צילום או CT, כגון אבחון וטיפול באנדומטריוזיס.
הלפרוסקופיה מתבצעת בהרדמה כללית. לאחר ההרדמה, מחדיר המנתח מחט דקה לחלל הבטן ובאמצעותה מנפחים את חלל הבטן עם פחמן דו-חמצני. לאחר הניפוח מחדירים לרוב 3-4 צינורות דקים (טרוקרים) בעובי של 5-10 מ"מ, דרכם מחדירים את המיכשור האופטי (המצלמה) ועוד 2-3 מכשירים נוספים להשלמת הפעולות הכירורגיות. לרוב, המצלמה מוחדרת מבעד לנקב בטבור בקוטר של 10 מ"מ ועוד 2-3 טרוקרים דקים יותר בקוטר 5 מ"מ מוחדרים בבטן התחתונה.
באמצעות מיכשור מתוחכם ועדין, משלימים את הפעולה הנדרשת, כמו כריתת ציסטה שחלתית תוך שימור השחלה והוצאת הציסטה מבעד לאחד הטרוקרים בבטן. לאחר השלמת הפעולה, בודקים כי אין דימום בחלל הבטן, מוציאים את הגז מחלל הבטן, ותופרים את הנקבים בעור באמצעות תפר או על ידי סיכות.
אורך הניתוח תלוי בסוג הפעולה. בהוצאת ציסטות שחלתיות קטנות או בכריתת הריונות חוץ רחמיים, משך הפעולה קצר, והוא אורך פחות משעה. בניתוחים מורכבים יותר, כמו ניתוחים לאחר התערבויות בטניות קודמות בהם יש הידבקויות תוך בטניות, או בניתוחים לפרוסקופים מתקדמים, משך הפעולה ארוך יותר.
הלכה למעשה
לאחר טיפול לפרוסקופי, האשה טהורה, כיון שבמהלך הטיפול לא נכנסים כלל לרחם, ואין כאן בית מיחוש. לעיתים יחד עם הלפרוסקופיה מתבצע גם צילום רחם או היסטרוסקופיה, ודינו בהתאם למבואר בבדיקות הנ"ל.