רקע רפואי
הזרעה תוך רחמית פירושה החדרה של תאי הזרע ישירות לתוך חלל הרחם, בדרך כלל, לאחר תהליך של שטיפת זרע, שרגילים לקרותו השבחת זרע.
השבחת זרע אין הכוונה שתאי הזרע עצמם עוברים תהליך לצורך השבחתם, שכן דבר זה איננו אפשרי, כי מה שקיים – קיים, ומה שאינו קיים – אינו קיים, ואין אפשרות לשנות את איכותם, אלא פירושה לקבץ את הזירעונים התנועתיים והטובים יותר ואותם להזריק במרוכז לתוך הרחם.
הזרעונים מופרדים מיתר נוזל הזרע, כיון שנוזל הזרע מכיל פרוסטגלנדינים העלולים לגרום להתכווצויות חזקות כאשר הם באים במגע עם דופן הרחם. כמו כן, נוזל הזרע הוא מקור אפשרי לזיהום. תהליך הפרדת הזירעונים מנוזל הזרע מכונה 'שטיפת זרע' ונעשה בדרך כלל במעבדה, בתנאים סטריליים. לאחר שהזרע בּוּדַד ורוּכַּז לתוך כמות קטנה של נוזל מזין, התרחיף מוזרק לתוך הרחם באמצעות קטטר ארוך ודק, העובר דרך צוואר הרחם. ההליך אינו מכאיב בדרך כלל, ואורך זמן קצר בלבד. ההזרעה יעילה בשל הגעת כמויות גדולות של זירעונים ישירות לתוך הרחם, סמוך לפתח החצוצרות, מקום שלא היו מגיעים אליו זירעונים רבים בקיום יחסים רגיל.
השבחת זרע והזרעה מלאכותית תבוצע במקרים בהם בעיית הפוריות איננה חמורה, או במקרים של אי פריון מסיבה בלתי ברורה.
בעבר, היה הטיפול מקובל גם לפתרון בעיות של עקרות הלכתית (ביוץ לפני זמן הטבילה), אולם כיום, לפני שמתחילים בהליך של הזרעה, מנסים קודם לכן טיפול תרופתי, שמועיל בדרך כלל אם וכאשר מערכת הרבייה של האיש והאשה תקינים והבעיה היחידה היא הביוץ המוקדם. רק במידה והטיפול התרופתי לא הועיל, עוברים לטיפול של הזרעה.
הלכה למעשה
לאחר הזרעה תוך רחמית האשה טהורה, כיון שקוטר הצינורית הוא דק, כ-2 מ"מ, ואין כאן חשש לפתיחת הקבר. אמנם ייתכן ויהיו כתמים לאחר הפעולה, אבל זאת כתוצאה מחיכוך הצינורית בצוואר הרחם, וממילא דינם כדין דם מכה, והאשה טהורה. במידה ויש דימום מסיבי יותר, יש לברר עם הרופא את מקור הדם.