רקע רפואי
הבדיקה מבוצעת ע"י משטח הנלקח מצוואר הרחם, ומשמש כאמצעי לסריקה לגילוי מצבים טרום
סרטניים בצוואר הרחם. כמו כן ניתן לאבחן בו גם דלקות נרתיקיות.
ההמלצה היא לבצע את הבדיקה אחת לשלוש שנים מגיל 25, ולהפסיקה בגיל 65 במידה
ושלושת הבדיקות האחרונות היו תקינות.
לצורך ביצוע הבדיקה, מחדיר הרופא מפשק (ספקולום) לנרתיק, על מנת
לאפשר גישה מלאה לצוואר הרחם.
לאחר מכן, בעזרת מטוש משונן (שנראה כמו מקלון אוזניים משונן וארוך במיוחד), מגרד הרופא מעט את צוואר הרחם,
בכדי להסיר ממנו שכבה של תאים, ומניח את התאים על זכוכית מנשא.
התאים שעל גבי זכוכית המנשא, נבדקים במעבדה תחת מיקרוסקופ לאבחון מצבם.
במידה ותוצאות הבדיקה מעידות על בעיה, האשה תופנה להמשך בירור על ידי
קולפוסקופיה (ידובר במאמר נפרד).
הבדיקה בדרך כלל איננה מכאיבה לנבדקת, ולרוב מלווה באי נעימות קלה.
לאחר הבדיקה ייתכן ויופיעו הפרשות או דימום קל, וכמו כן ייתכנו תחושות
השכיחות בעת המחזור לכמה שעות.
רקע הלכתי
הגם שבבדיקה זו מטוש הבדיקה נכנס לפתחו החיצון של צוואר הרחם, יש
להקל שלא לטמא את האשה, מכמה טעמים:
א. פתיחת פתחו החיצון של צוואר הרחם לא נחשב פתיחה להרבה פוסקים.
ב. גם לדעת האוסרים פתיחה מבחוץ, אין במטוש זה שיעור פתיחה לדעת רבים מהפוסקים.
ג. בפתיחה על ידי גורם חיצוני יש להקל שלא ייחשב פתיחה.
לעניין הדם שיוצא אחר הבדיקה, יש לתלותו בפציעה הנגרמת כתוצאה
מהגירוד של צוואר הרחם על ידי המטוש שבאמצעותו נעשית הבדיקה, והאשה
טהורה.
הלכה למעשה
אם לא נמצא דימום לאחר הבדיקה, האישה טהורה. באם נמצא דימום יש לפנות למורה הוראה מובהק המתמצא בנושא ולרוב האישה תיהיה טהורה.
אם האישה באמצע שבעה נקיים ולאחר בדיקת הפסק טהרה ובדיקת היום הראשון, לא תבדוק יותר עד היום השביעי, ואז תבדוק בעדינות ותיזהר שלא תעמיק להיכנס פנימה יותר מדי כדי שלא תיגע בצוואר הרחם.