סירוס כימי

סירוס כימי

כינוי לפעולה רפואית המדכאת את החשק המיני אצל הגבר ואף פוגעת בפוריות. לעיתים ניתנת לעברייני מין או בעלי פאראפליות.

(פאראפיליה – עניין מיני עז ומתמיד, פנטזיות, דחפים או התנהגויות אינטנסיביות, מעוררות מינית וחזרתיות שכרוכות בחפצים דוממים, ילדים או מבוגרים, הכוללות סבל או השפלה של האחר או של בן הזוג, עם פוטנציאל לגרום נזק. הפרעה פאראפילית גורמת למצוקה ולקות למתמודד עמה, וסיפוקה מוביל לרוב לפגיעה באחרים או לסיכון בפגיעה בהם. אחרת, כאשר לא מדובר עם נזק לאחר, מדובר על סטיה. הפאראפיליות השכיחות ביותר הן התחככות, מציצנות, פדופיליה והתערטלות).

ניתן לבצעה בשתי דרכים עיקריות דרך זריקות.

מתן ההורמון הנשי אסטרוגן, או מתן זריקה אנטי-אנדרוגנית בשם דקפפטיל אשר פועלת על אזור במוח הקרוי היפותלמוס, וגורמת לדיכוי ההפרשה של הורמון המין הגברי טסטוסטרון.

הטיפול ניתן במרווחים של חודש עד שלושה, ומוביל לאובדן הזקפה והחשק המיני.

השימוש בדקפפטיל יועד במקור לטיפול בגרורות של סרטן הערמונית, ובשנת 1993 זוג רופאים ישראלים גילו כי התרופה גורמת להפחתת הדחף המיני בגברים.

בנוסף, לדקפפטיל שימוש נוסף בטיפולי פוריות אשר נועד למנוע ביוץ עצמוני של האישה לקראת שאיבה בטיפול IVF. כמו כן לטיפול באנדומטריוזיס ושרירנים ברחם.

הפעולה הנ"ל לא מסווגת כאמצעי מניעה רשמי, אך פוגעת בפוריות הגבר באופן זמני.

מבחינה הלכתית, מאחר ולא מדובר בסירוס פיזי ופגיעה ממשית באברי הרבייה אלא רק בשינויים הורמונליים אשר משפיעים באופן זמני על עניין הפוריות, לא ניתן להצביע על בעיה הלכתית נקודתית. עם זאת, חובה להיוועץ לפני כן עם מורה הוראה מובהק בתחום ולשתף אותו בכלל ההיבטים בסיפור.

למאמרים נוספים בנושא אמצעי מניעה:

מבוא לאמצעי מניעה.
1. אמצעי מניעה טבעיים.
2. אמצעי מניעה חוצצים.
3. קוטלי זרע.
4. אמצעי מניעה הורמונליים.
5. גלולות פרוגסטרון וגלולות משולבות.
6. גלולת היום שאחרי.
7. נובה רינג.
8. מדבקת "אוורה".
9. התקן תוך רחמי לא הורמונלי.
10. התקן תוך רחמי הורמונלי.
11. אמצעי מניעה בלתי הפיכים.
12. כריתת רחם.
13. סירוס כימי.
14. וסקטומי – קשירת צינוריות הזרע.