התקן תוך רחמי (לא הורמונלי)

התקנים תוך רחמיים לא הורמונליים

התקן תוך-רחמי הוא אמצעי למניעת היריון בעל שיעור הגנה מהגבוהים שיש – כ 99%.

ההתקן ממוקם בחלל הרחם, ובנוי מפלסטיק וסליל נחושת.

בתגובה לנוכחותו כגוף זר מפריש הרחם חומרים כמעין תגובה דלקתית, כמו כן גם הימצאות הנחושת פוגמת באיכות הזרע ובנוסף הדבר מונע אפשרות השתרשות של ביצית מופרית.

אגדה עממית מספרת שבימי קדם הנוודים הבדואים אשר הלכו במדבר עם הגמלים והנאקות ולא רצו להיעצר בדרך מחמת הריונן, היו משתמשים בגרעיני תמרים כגוף זר המוחדר לרחמם של הנאקות בכדי למנוע הריון.

 

ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של עד חמש שנים, תלוי בסוג ההתקן.

בארה"ב להתקן תוך רחמי ישנה התוויה נוספת בתור "אמצעי מניעה ליום שאחרי" עד משך חמישה ימים לאחר קיום היחסים.

ההתקנים המצויים כיום בשוק הינם ה – T, ג'ניפיקס, בלרין.

(השמות באייר ומונה ליזה הינם שמות של חברות יצרניות של ההתקנים ולא של סוג ההתקן. למעשה התקן ה – T שלהן עובד בצורה דומה רק עם רמות נחושת שונות).

ההבדל ביניהם הינו המבנה וצורת ההתקנה.

בעוד נובה T בנוי בצורת האות T באנגלית וניתפס עם "הכנפיים" שלו בדפנות הרחם כדי שלא יפלט אל מחוץ לרחם, הג'ניפיקס בנוי בצורת קרס הנתפסת בתוך הרחם מבפנים ודורשת מיומנות ספציפית של התקנה והוצאה בכדי למנוע נקב ונזקים נלווים.

 

התקן נוסף יחסית חדש בשוק, הינו פיתוח ישראלי – הבלרין.

מדובר בהתקן דמוי צמיד כדורים קטנים השוהה בחלל הרחם.

 

בכלל ההתקנים הנ"ל נקשרים מקרים של התקנים אשר "נבלעו" ברחם ונצרך להוציאם ע"י ניתוח היסטרוסקופי, התקנים שנשברו/התפרקו בתוך הרחם, וכן הריונות בלתי צפויים.

 

יש לשים לב שחלק לא מבוטל מהנשים חוות עם התקן לא הורמונלי וסת מוגברת יותר וארוכה יותר. מעבר לאי נוחות שבדבר חלקן עשויות להגיע למצב של חולשה לא מוסברת שמקורה הוא בעצם באיבוד הדם המסיבי יותר שמוביל אותן לאנמיה או קרוב לכך. לכן חשוב לעשות בדיקות דם ולעקוב אחר רמות ההמוגלובין למי שאינה חשה בטוב.

 

מהזווית ההלכתית, לפסיקת הספרדים הן עצם החרדת ההתקן והן הוצאתו אינם מטמאים את האישה. לרוב החדרת ההתקן נעשית בסוף ימי הוסת או תחילת הנקיים מאחר ואז ודאי שהאישה אינה בהריון וכן הצוואר יותר רחב מה שמיקל על הפרוצדורה. כמובן שהחדרת ההתקן לאחר הפסק טהרה תימנע ספיקות ובעיות הלכתיות.

הדימום הנמשך מספר ימים לאחר ההתקן גם הוא אינו מטמא מאחר ונחשב כדם פצע. אך זאת בתנאי שלא פסק הדם וחזר וכמות הדם והצבע תואמים פציעה שכזו.

 

כמו כן חוט הניילון אשר מחובר להתקן ומשמש להוצאתו בתום תקופת השימוש עשוי לגרום לפציעה לחלק מן הנשים ולדימום קל, גם מספר שנים לאחר החדרתו. לכן יש להיוועץ במורה הוראה בכל מקרה של דימום עם התקן.

למאמרים נוספים בנושא אמצעי מניעה:

מבוא לאמצעי מניעה.
1. אמצעי מניעה טבעיים.
2. אמצעי מניעה חוצצים.
3. קוטלי זרע.
4. אמצעי מניעה הורמונליים.
5. גלולות פרוגסטרון וגלולות משולבות.
6. גלולת היום שאחרי.
7. נובה רינג.
8. מדבקת "אוורה".
9. התקן תוך רחמי לא הורמונלי.
10. התקן תוך רחמי הורמונלי.
11. אמצעי מניעה בלתי הפיכים.
12. כריתת רחם.
13. סירוס כימי.
14. וסקטומי – קשירת צינוריות הזרע.

שתף פוסט:

רוצה לדבר איתנו? להתייעצות

מכון דורות מעניק את כל המעטפת למאותגרי פריון, הכוונה הלכתית, ייעוץ רפואי, סיוע כלכלי, ליווי רגשי, השגחה ופיקוח במעבדות ובבתי החולים.
פרטים אישיים
במה נוכל לעזור לך?