אמצעי מניעה בדיעבד

במידה וקויימו יחסים ללא הגנה, ניתן להשתמש בגלולת היום שאחרי עד 5 ימים לאחריהם (פוסטינור / נורלבו עד 72 שעות, אלה עד 120 שעות).

ככל שהגלולה תילקח קרוב יותר ליחסים ובפרט בתוך 12 שעות היא תהיה יעילה יותר.

במקרה של הקאה, אם עדיין לא עברו לפחות שלוש שעות מרגע נטילתה יעילותה יורדת.

טווח היעילות מאד רחב ונע בין 50 ל 90 אחוזים.

מבחינה הלכתית ישנם פוסקים שאסרו מחמת שהחשיבו זאת להפלה, אמנם מקובל להקל בזה הלכה למעשה.

(שורש המחלוקת הוא האם פעולה לאחר מעשה זו הפלה. בשונה מהתקן/גלולה שנוכחים כבר בגוף מקודם, כאן הפעולה היא אקטיבית).

בד"כ נטילת הגלולה תגרום לכתמים.

כל גלולת פוסטינור/ נורלבו מכילה מינון גבוה של לבונורגסטרל (Levonorgestrel) שהוא הורמון פרוגסטרון סנתטי הנמצא גם בחלק מהגלולות למניעת היריון.  לבונורגסטרל במינון גבוה מונע הפריה ע"י עיכוב של תהליך הביוץ ובנוסף גורם לעיבוי הרירית בצוואר הרחם.

אלה עובדת באותו העקרון אך מכילה חומר פעיל אחר הנקרא אוליפריסטל אצטט.

במידה והאישה מניקה יש להימנע מהנקה לאחר הנטילה. פוסטינור/ נורלבו לפחות 8 שעות . אלה 36 שעות ואף יותר.

זה המקום להדגיש שאין כל סיכון בנטילת פוסטינור ונורלבו באופן סדרתי ואף מספר פעמים בשבוע. כמובן שהדבר אינו אידיאלי למעוניינים בהגנה בטוחה יותר.

בניגוד לחשש שכיח, שעולה אצל נשים המשתמשות בגלולת החירום, נטילת הגלולה אינה משפיעה כלל וכלל על הפריון באופן תיאורטי, אם כי תמיד התערבות הורמונלית יכולה לגרום לשיבוש בפעילות הסדירה של המערכת האנדוקרינית בגוף.

גם במקרים בהם גלולת החירום לא מילאה את תפקידה, והאישה נכנסה בכל זאת להיריון, עצם נטילת גלולת החירום אינה אמורה להזיק לעובר.

למאמרים נוספים בנושא אמצעי מניעה:

מבוא לאמצעי מניעה.
1. אמצעי מניעה טבעיים.
2. אמצעי מניעה חוצצים.
3. קוטלי זרע.
4. אמצעי מניעה הורמונליים.
5. גלולות פרוגסטרון וגלולות משולבות.
6. גלולת היום שאחרי.
7. נובה רינג.
8. מדבקת "אוורה".
9. התקן תוך רחמי לא הורמונלי.
10. התקן תוך רחמי הורמונלי.
11. אמצעי מניעה בלתי הפיכים.
12. כריתת רחם.
13. סירוס כימי.
14. וסקטומי – קשירת צינוריות הזרע.