אמצעי מניעה הורמונליים

מגיעים בתצורה של התקנים, מדבקות, טבעת נובה רינג (ידובר בנפרד) וכן בתצורה של גלולות.

בתור גלולות ישנה חלוקה לשני סוגים:

משולבות (מכילות פרוגסטרון ואסטרוגן), רגילות – הדור הראשון אשר מכילות רק פרוגסטרון.

בתוך שני הסוג הללו ישנן המון שמות של גלולות.

חלקן עם אותו חומר פעיל אך בשם גנרי שונה, חלקן עם מינון שונה של ההורמונים.

בגלולות המשולבות ההריון נמנע בשתי דרכים במקביל:

המנגנון העיקרי הוא מניעת הביוץ  אשר נגרם ע"י האסטרוגן. נוסף על כך, הגלולות גורמות לרירית הרחם להיות מנוונת ובכך מפריעות לעובר להיקלט וגם גורמות לשינוי בריר צוואר הרחם כך שתאי הזרע מתקשים לעבור דרכו בדרכם אל הביצית, מה שנגרם ע"י הפרוגסטרון.

יעילות הגלולה תלויה במידת ההקפדה על נטילתה בהתאם להוראות. אם נוטלים את הגלולה באופן סדיר היא יעילה בלמעלה מ-99%. בפועל עקב טעויות אנושיות שונות בנטילתן היעילות עומדת סביב ה – 93%.

יעילות גלולות תלויה במידת ההקפדה על נטילה קבועה שלהן. ככל ויהיו סטיות אפילו של מספר שעות, ישנו חשש לכתמים בגלולות פרוגסטרון וכן לפגיעה (מינורית יחסית) ברמת ההגנה.

בשימוש ראשון בגלולות מומלץ להתחיל ביום הראשון של קבלת הווסת. כאשר היא נלקחת ממועד זה ואילך הרי היא יעילה באופן מיידי ואין צורך באמצעי הגנה נוסף. כאשר מתחילים בכל יום אחר, יש צורך להשתמש באמצעי הגנה נוסף, במשך 7 ימים ממועד תחילת השימוש בגלולה.

בגלולות הפרוגסטרון יש ליטול את החפיסה הבאה מייד עם סיום החפיסה הקודמת, ללא הפסקה. כלומר לוקחים גלולות גם בעת הווסת.

למאמרים נוספים בנושא אמצעי מניעה:

מבוא לאמצעי מניעה.
1. אמצעי מניעה טבעיים.
2. אמצעי מניעה חוצצים.
3. קוטלי זרע.
4. אמצעי מניעה הורמונליים.
5. גלולות פרוגסטרון וגלולות משולבות.
6. גלולת היום שאחרי.
7. נובה רינג.
8. מדבקת "אוורה".
9. התקן תוך רחמי לא הורמונלי.
10. התקן תוך רחמי הורמונלי.
11. אמצעי מניעה בלתי הפיכים.
12. כריתת רחם.
13. סירוס כימי.
14. וסקטומי – קשירת צינוריות הזרע.